מאיפה את מקבלת חלבון?

זו כמעט תמיד השאלה הראשונה ששואלים אותי כשאני אומרת שאני טבעונית.

נראה שחלבון הפך למילה מקודשת – מדד לבריאות, לכוח ולחיוניות.

אבל מאיפה באמת מגיע החלבון שלנו?

כל רכיבי המזון החיוניים – מינרלים, ויטמינים, חלבונים ושאר חומרי ההזנה – מקורם באדמה.

מכיוון שאיננו יכולים “לאכול אדמה” ולקבל ממנה ישירות את רכיבי ההזנה, הטבע יצר את הצמחים כמתווכים בינינו לבינה:

הם סופגים מהאדמה את החומרים החיוניים ומעבדים אותם לצורה שהגוף שלנו יודע לעכל ולנצל בקלות.

ומה לגבי בעלי החיים?

גם הם, ממש כמונו, מקבלים את החלבון שלהם מהצמחים. כשאנחנו אוכלים מזון מן החי, אנחנו בעצם צורכים חלבון “יד שנייה” – כזה שמקורו בצמחים, אך עבר עיבוד בגופם של בעלי החיים והגיע אלינו יחד עם תוספת לא רצויה של שומנים רוויים, אנטיביוטיקה והורמונים.

הגוף שלנו נאלץ אז לפרק רקמות כדי להגיע לחומרי הגלם המקוריים ולהתמודד עם הפסולת.

הצמחים, לעומת זאת, מספקים את חומרי הבניין הראשוניים והטהורים ביותר. קטניות, שקדים, אגוזים, זרעים וטופו הם מקורות מצוינים לחלבון, ואפילו פירות וירקות תורמים מעט.

האמונה שחלבון מן החי "נעלה" יותר הולכת ומתערערת לנוכח מחקרים עדכניים.

כמה חלבון באמת צריך?

הגישה הטבעית לבריאות מערערת על ההנחיה המקובלת לצרוך כ־1 גרם חלבון לכל קילוגרם ממשקל הגוף ביום. אומנם נתון זה מבוסס על מחקרים, אך חשוב לזכור שרבים מהם ממומנים על ידי בעלי אינטרסים כלכליים. אין ספק שצריכה מוגברת של חלבון משרתת היטב את תעשיות הבשר, החלב ותוספי המזון– מהחזקות בעולם.

לפי הגישה הטבעית, עודף חלבון אינו רק מיותר – אלא גם עלול להזיק.

הגוף אינו מסוגל לאגור עודפי חלבון, והם הופכים לפסולת מזיקה שמעמיסה על הכליות.

בנוסף, עיכול חלבון מייצר חומצת שתן (uric acid) הקשורה למחלות שונות ולהאצת תהליכי הזדקנות.

על פי הגישה הטבעית, הצריכה היומית הסבירה היא כ־40 גרם חלבון לנשים וכ־50 גרם לגברים – כמות שקל להגיע אליהן בתזונה צמחית מגוונת.

ובפעם הבאה שישאלו אותי "מאיפה את מקבלת חלבון?"

אחייך ואענה:

בדיוק מאותו המקום שהפרה מקבלת אותו – מצמחים 🌿