7 דברים שהפכו את המשרד שלי לסביבת עבודה בריאה
- Feb 9
- 2 min read
מחברת תודה זה תרגיל קטן שיכול לשנות את כל היום. לפני שאני מתחילה לעבוד, אני פותחת מחברת וכותבת שלושה דברים שאני מודה עליהם. וברגע שאני מתחילה לכתוב הפוקוס שלי משתנה.הוא זז מפחדים וממחשבות שליליות, לתחושה של שקט וביטחון שממש עוטפת אותי.זה לא עניין של חשיבה חיובית. זה פשוט למקם את המחשבות ואת האנרגיה במקום הנכון.לכולנו יש דברים להודות עליהם- לפעמים רק צריך לעצור רגע ולתת להם מקום.
עבודה בעמידה ישיבה ממושכת על כיסא היא תוצר של החיים המודרניים. אנחנו יושבים שעות ארוכות במשרד, באוטו ועל הספה מול הטלוויזיה. אבל הגוף שלנו לא נועד לישיבה סטטית. הוא מתוכנן לתנועה או לפחות לישיבה דינמית. מחקרים מראים שגם אנשים שעושים ספורט באופן קבוע נפגעים מאורח חיים יושבני.אחד הפתרונות הפשוטים הוא לעבור בין ישיבה לעמידה במהלך היום. לי יש שולחן קטן ללפטופ (קניתי באיקאה) שמונח על שולחן העבודה. הוא מתכוונן וכך אני יכולה לעבור בקלות מישיבה לעמידה, בלי להפסיק לעבוד.
ישיבה דינמית אורח החיים המודרני צמצם באופן דרמטי את טווח התנועה הטבעי של הגוף.אנחנו יושבים על כיסא, על אסלה וישנות על מיטה גבוהה וכמעט שלא יורדים יותר אל הרצפה. אבל הגוף שלנו לא בנוי לישיבה סטטית. ישיבה על הרצפה יוצרת כיווץ עדין של השרירים גם כשאנחנו "לא זזים." הכיווץ הזה שומר על זרימה טובה של דם ולימפה , ומפעיל את השרירים העמוקים שכמעט לא עובדים בישיבה על כיסא. והתרגול של לרדת לרצפה ולעלות ממנה במהלך היום מחזק שרירים ויכולת תנועה ששומרים עלינו מנפילות ושברים בגיל מבוגר. במשרד שלי אני משלבת בין: ישיבה על כיסא, עבודה בעמידה וישיבה על הרצפה.
רוזמרין לפוקוס מחקר מאוניברסיטת נורת'מבריה גילה: אנשים שנחשפו לריח של רוזמרין הצליחו יותר במשימות זיכרון ובעיקר בזיכרון עתידי, כמו לזכור פגישות ומשימות. החוקרים אפילו מצאו בדם שלהם את החומר הפעיל ברוזמרין, 1,8-צינאול. וככל שהרמה שלו הייתה גבוהה יותר, כך גם הביצועים הקוגניטיביים עלו. בלי תוספים ובלי תרופות. שורה תחתונה: תריחו שמן רוזמרין לעיתים קרובות. זה פשוט, טבעי, ויכול ממש לשפר את הזיכרון שלכן.
שתיית מים לאורך היום כשאנחנו ממוקדים בעבודה, אנחנו פשוט שוכחים לשתות מים. אני מחזיקה קנקן מים על שולחן העבודה. השתייה הופכת לזמינה בלי מאמץ, בלי החלטות.
חבר לנשימה החיים המודרניים משאירים את מערכת העצבים שלנו במצב חירום כמעט קבוע. המערכת הסימפתטית נועדה לפעול רק ברגעי סכנה אמיתיים כמו תאונה או איום מיידי. אבל היום היא נדלקת שוב ושוב ממייל מלחיץ, פקק בכביש או שיחה לא נעימה.כשהיא פעילה הנשימה מתקצרת, הדופק עולה, העיכול כמעט נעצר והגוף עובר ל״מצב הישרדות״.הבעיה?לוקח שנייה להיכנס לסטרס, אבל היציאה ממנו יכולה לקחת שעה ויותר. וכשזה קורה כמה פעמים ביום נוצר סטרס כרוני שפוגע בעיכול, בשינה, באנרגיה ובמערכת החיסון. כדי להיות בריאים, אנחנו צריכים להיות רוב הזמן במערכת הפראסימפתטית מצב הרוגע, הריפוי והאיזון.החדשות הטובות:יש לנו שליטה על זה. הכלי הפשוט ביותר הוא הנשימה.נשימה עמוקה, איטית ובעיקר עם נשיפה ארוכה מורידה דופק, משחררת שרירים ומחזירה את הגוף ממצב חירום למצב שגרה. אני משתמשת ב״בודהה נושם״ (קניתי באמזון), שעוזר לי לשמור על קצב קבוע: 5 שניות שאיפה ו־7 שניות נשיפה.
תרגיל להורדת סטרס זה תרגיל שלמדתי ממטפל במגע. אני עושה אותו כשיש עומס, סטרס או לחץ מהעבודה.התרגיל פשוט: הכנתי קופסה מספיק גדולה כדי שאוכל לעמוד בה, ופיזרתי מלח גס לשכבה אחידה של בערך 1 ס״מ.כשאני רוצה להירגע אני עומדת יחפה כ־10 דקות. בכפות הרגליים יש ריכוז גבוה מאוד של קצות עצבים. המלח יוצר עיסוי עדין לאורך כל כף הרגל ושולח למערכת העצבים מסר לעבור ממצב של דריכות למצב של רוגע. במקביל, אני נושמת נשימות ארוכות ואיטיות. ההרגשה משתפרת כמעט מיד, ואת האפקט העמוק יותר מרגישים כשעה אחרי.

Comments